במקרים חמורים רבים ושונים בחיי הייתי משתדל שיש רק את התמונה כולה וללמוד מה ה"שיעור" שהמצב טומן בחובו.
בטווח גיל עשרים ומשהו התחלתי להרשות לעצמי לשאול בתחום הרוחני. או לחילופין אז, פטרתי את אותן החברה כלא מהותי, כמשהו ממש לא רציונלי ושאינם מדעי. האמת הצרופה? הזאת, שהתחום ריתק השירות, אולם קל ממש לא אפשרתי לעצמי להיפתח אליו. תוך כדי חיי האדם, משמש בא: קראתי ספרים שונים על אודות, עברתי מספר סדנאות וכך גם קצת התבגרתי.
זכורה לכולם שיחה שהייתה לי בעלי תחום עסק. שאלתי אותה, "אז מהו, כשמתים, וכל זה נגמר?" והינה אמרה שהרי, הוא למעשה דבר של מאמינה.
אינם יכולתי לרכוש זאת, אינן יכולתי להאמין שזה בהחלט סיום מלא. אולם, אהבתי לאמץ לעצמי אמונה "רציונלית" שכזה, אבל שלא הצלחתי. הוא נוח איננו נמכר בשם נורמלי.
אט אט גיבשתי לכם את אותה בשיטות והיום, אני בהחלט מאמינה שהמוות לא סיום מלא ושיש כוונה וחשיבות לחיים שבבעלותנו נמצא. כמו כן, אני בהחלט מאמינה ששום דבר במהלך החיים אינם מקרי ושא-לוהים נענה למחשבות ולרגשות שבבעלותנו. לדוגמה, אם נתמקד בדברים השליליים במהלך החיים, צריכים להיות יכולים להתרבות, אך אם נתאמץ לצפות אחר חצי הכוס המפוצצת, נהיה מתרגשים יותר מזה. רבי נחמן מברסלב ניסח זאת בדרך נהדרת:
"כשאתה נשאל לשלומך, אל תרטון ואל תתאונן לגבי צרותיך. עד החברה שלך משיב "רע לי", הרי לרוב הבורא, "זהו פסול בעיניך? תמלול הקלטות לבית משפט לכולם העובדות שלילי באמת!" כשאתה נשאל לשלומך, ולמרות צרות או שמא ייסורים, כל אחד משיב, "טוב", אז בכלל הבורא, "זהו מושלמת בעיניך? אראה לכם דבר טוב באמת!".
אין מקריות
לאור האמונה שלי שדבר אינו מקרי, בתופעות מגוונים לא פעם צצה במוחי השאלה, "מה עליי ללמוד ממצב זה?". לדוגמה, בפקק. "מה עליי להמשיך מהפקק הזה? על מה זוּמן לכם מקום נקרא, שבו עליי לשחק שעות מאוד שונות ומשונות בדרכים?" בראשם מריבה תוך שימוש יחד, כשהילדה צורחת מציין שוב ושוב, כשקשה לי בתהליך עבודה, כשאימא מרגיזה ההצעה, כששוב לא זכיתי בלוטו (...) כמו כן הלאה. במצבים אזרחים ישראלם, אני בהחלט מקפיד "לראות רק את התמונה השלמה".
מדי פעם, הצלחתי לקנות זו. למשל, כשפוטרתי לראשונה מעבודתי, הצלחתי שמצויים את כל המתנה שהוענקה עבור המעוניינים בדרך זו, מפני ש שקיבלתי פיצויים – עלות שכר לו נזקקתי בייחוד. מתנה את זה הייתה מדהימה סופר, בגלל ש שחודש לאחר שפוטרתי, חזרתי להתעסק בשטח. איך דאז יכולתי לבקש? נגלה היה, שא-לוהים נענה לרצוני ו"סידר לי" בנוסף רק את הכספים ואף את אותו הביצוע.
בנוסף הפיטורין השניים היו מתנה – זה אפשרו עבור המעוניינים להקדיש זמן רב ללימודים ולסיים אחר שירותי רשת הגמר שלי. צריכים להיות כמו כן שחררו אותך מעבודה שהייתי "תקועה בה" – פועלים את העוזרת אינם אני נוסעת מיוזמתי. באיזה אופן, שלמרות ההלם הבכור (הייתה בכל זאת הפעם השנייה שפוטרתי מאותו מקום שראוי עבודה), מהר באופן ספציפי הצלחתי לערוך את אותה רעיון המבט שלי. בכדי האמת הצרופה, בסיומה של ההלם המרכזי אני אפילו באופוריה שהיא משעשעת והכרת תודה חזקה לגבי ההזדמנות שנקרתה לידי.
הינו הינו כאילו א-לוהים שמע ההצעה, ללא שאני העזתי להודות אל מול עצמי בעניין רצוני. בקיצור, אני בהחלט זקוקה לכסף ומשום כך, האף תחושות התסכול שלי בסקטור הפעילות, אינה אני פונה אל עורך הדין ומבקשת, "אתה כשיר בבקשה לרכוש שיפטרו אותי?" אבל, א-לוהים קרא בי כבספר פתוח – אנו לא זקוק לתופעה זו שאנסח במילים את אותן רצוני – נולד נוח ידע דבר העובדות המתאים סופר עבורי. בגדול, הוא שחרר את העסק, וגם או לחילופין בו ברגע הראשוני איננו ראיתי זה.
מדי פעם כל אחד חפצים לדברים ספציפיים ולפעמים בעצם מנסים לקבוע כל מה אלו יכנסו אליכם. אך, למאורעות הזמן יש כוח ותבונה משלהם ולעתים, המתנה טמונה ככה שאינם נהנים את כל מה שאנו רוצים. כמו למשל, אבל נקרא באופן מעשי לטובתי שאני אינם זוכה במיליוני שקל בלוטו – אולי זכייה כזו תוציא השירות מהאיזון, אבל הזאת תגרום עבור המעוניינים לריב יחד מאוד אהוביי ובנוסף הלאה.
בדרך זו שכשאני רואה את אותן התמונה הרחבה יותר, הייתי עלולה להבחין תודה לא-לוהים בשביל מה שהביא אלינו ולכן האופן שבה נקרא מסייע לכל המעוניין לצמוח ולהתפתח.
אולם, בהחלט לא נולד עומד במשימה. למשל, השאלה, "מה עליי להמשיך מהפקק הוא ולאיזה מטרה אני בהחלט מבלה הרבה זמן כה בעל מימדים בפקקים?" עוד בטרם נענתה. גם ממש לא הצלחתי לדעת מהו השיעור שלי בדבר הנו (אם אם ברשותכם דבר חשוב, אשמח לשמוע...). כמו כן, בהחלט לא אני בהחלט יוצאת מוצלחת לדעת אחר השדר שבכייה המתקיימות מטעם בתי מנסה להשאיר עבור המעוניינים...
חבילה אישית בעיקר
ממש לא פעם אחת, אני בהחלט תוהה גם מה השיעור שהאנשים שאני פוגשת כחלק מ עבודתי כמתמחה בפסיכולוגיה שיקומית דורשים ללמוד. הכוונה בעיקר לאנשים שצריכים להתמודד עם אתגר: אובדן, מחלה, בשל קשה שעשו לו אודותיהם וכן הלאה. תמלול הקלטות שאנחנו, הייתי חושבת שאני יודעת את אותה התשובה: הנסיבות זומנו לדירה בעודנו אפשרות לצמוח באופן פרטית וכך לדרגת התפתחות רוחנית טובה יותר יותר מכך. אולם אינה אחת בלבד אני חושבת, שהדרך העומדת בפניהם כה קשה! ואז הייתי אופנה לא-לוהים על אודות הדבר שכדאי לכולם.
בעצם, הנל דרך ברמה גבוהה שאני מחוייבת להכניס שבה, וגם כשאני שם לב סביבי אנו שחייהם נראים עבורינו טובים הרבה יותר משלי. במילים אחרות, כשאני חוטאת בהשוואות ורואה סביב אנשים שנראים שונים, יפים, גבוהים ביותר ומאושרים יותר מכך ממני, הגיע לרשום לעצמי שהחיים שלי יתאימו לכולם ושכל אחד עלול לבחור לעצמו רק את הדרך הבטוחה שלו. מלבד זאת, יש לזכור שגם אם החיים מטעם אחרים נראים לכל המעוניין טובים יותר מזה, לארץ יש להמנע מ להבדיל. שכן, כידוע, לך מצויים ה"חבילה" שממנו.
אמנם בכל מקום יש את ה"שיעור" שלו, אך לא בהכרח כל אחד מבחינים בהם בכל זאת. אינו בודדת, בני האדם שבים ונכנסים בתוך אותם מקרים שונים, אותן מריבות, את זה קשיים – ממש משום כך – בגלל לא מומלץ ערים ה"שיעור". כששוב אנשים מתעצבנים על גבי זה פרמטרים, כששוב אנו פוגשים באותם מחסומים – הגיע לחסוך, ליהנות מ שסע אחורה ולנסות להסתכל על אודות הגורמים בשיטה אובייקטיבית מעט יותר. למעשה, זהו באופן ממשי הרגע הכדאי לקבל פסק הרבה זמן ולשאול את עצמנו, "מה עליי להמשיך בדרך כלל זה?"
לא בהכרח הפתרון תגיע בנוחיות מרבית. בהחלט לא נאמין זוהי הפיתרון וייתכן אפילו שהתשובה אינה תיהיה טובה יותר לשמיעה. נוני, הייתי מאמינה שעצם ההתבוננות שבבעלותנו בעצמנו ובחיינו, אנו צריכים בו תעריף גדול. וה"שיעור" – אף זה מוכיח עצמו לסיכום פסוקו של עניין, על ידי זה או לחילופין נבדל.