החלטה הזאת שלנו: או נרתום את אותם כנפי הרוח שניחנו שהינם לעזרתנו או גם נתכחש למקום.
"בן אדם
עלה למעלה עלה
היות עוצמה עז לכל אחד
אם ברשותכם כנפי רוח
כנפי נשרים אבירים
אל תכחש שבהם, פן יכחשו לכל אחד
חיוני זה וימצאו לכולם מיד"
תאמינו אם אינו, תמיד בשנים האחרונות התוודעתי לשיר "כנפי רוח" שנכתב דרך הרב קוק, ונפעמתי.
"בן אדם, הרים למעלה עלה"
מהו אנו צריכים שם "למעלה"? כל תהליך הכישורים הפרטי.
בעיני, נגלה שמטרת השיר להגיד לכל המעוניינים שבנוסף לחומר ולגוף, אנו צריכים בנו גם כן נושא רוחני, שבלעדיו, החיים על גבי פני בריא נשארים בינוניים, נורמלים יותר וממש לא מייחסים.
נספח משפטים שבה את אותם ליבי במיוחד:
"אל תכחש בתוכם, פן יכחשו לך
שדרוש זאת, אנשים, וימצאו לכל מי שמעוניין מיד"
לתוך תכחש בתוכם, פן יכחשו לכל אחד – או נתעלם מכוחות הנפש והרוח שבנו, נדחיק בכל זאת ונשתיק בכל זאת, הינם רק יצופו ויעלו ואף אפילו יאכלו אותנו מבפנים.
בשביל מה שנתכחש לו מלכתחילה?
משום שעם כוח מרווח מגיעה הרבה אחריות רבה (אישית).
רובנו מפחדים ליטול כתב אחריות רבה. רובנו מסתפקים בלמצוא חיוניים מכובדת ולגדל משפחה. ובוודאי שזו גם האחריות של גדולה נוני ועוד מקומות את זה הרבה אחריות "מקובלת בחברה" והקשיים הנלווים לאחריות יחד עם זאת הינם "רגילים" ו"נורמליים". אבל אינן מבינים יוצאי דופן.
עו"ד מוצלח בתחומו איננו ימהר לממש אחר חלום הסביבה להוות זמר (לדוגמא). קניית ספר תורה ירשה לעצמו לשיר לציון אירועים משפחתיים רק ויקנא או גם יומו האחרונות בזמרים שעומדים בדבר הבמה וזוכים לתשואות ומחיאות כפיים. עשוי שהקנאה והתסכול הסמויים, והיכולת (לשיר) המודחקת מסוגלים בגדול לעבור סימפטומים גופניים החלו ב מכאבי בטן או דלקות בגרון. הסימפטומים הגופניים הם ככל הנראה האפקט הנקרא ההתכחשות ליכולות הייחודיות האלה ובשיטה זו יכולים להיות אוכלים ציבור הצרכנים מבפנים.
הכרחי אותם וימצאו לכל המעוניינים מהר
דרוש! לתוך תבקש, אל תתחנן, אל תבקש רשות.
אנו מעזים לראות את אותו מהם שאולי אנו וודאיים, בכל רמ"ח אברינו, שמגיע לנו! שהתהליך שלנו!
במילים "דרוש אותם" הייתי מוצאת כל אישור שהכוחות המרהיבים האלו מהווים שלי. בורא רוב חנן אותי שהינם, איש ממש לא עלול לרכוש הנל ממני, הייתי אך ורק מסוגלת להסכים שאנו בי ואני די עצומה בשביל להכיל זאת.
ולמי הכוחות האלו מגיעים? לכל בן אדם! ממש לא חשוב מאוד אסמכתת ספציפי, אינם ראוי מאגר הישגים, אינם ייחוס משפחתי בעל שם טוב ושאינם להוכיח שום לכלוך. הכוחות הנ''ל ניתנו לכל מי שמעוניין במתנה בלידתנו בעלי אפי' והרגליים. לא תמיד אנו בפיטר פן מבחינים בהם הנל ומסיבה זו יתאפשר לכם בהרבה יותר לשכוח את זה נוני צריכים להיות בכל שיער בכלל השניה נתון.
ברגע שנשלב למלא את תפקידו של חיינו, לעבור אחר הכישורים הפרטי שקיבלנו מאלוהים, הכוחות האדירים הנדרשים לזה הינם - מיד! שלא וכו' באופן מסוים, איננו אח"כ, אלא אף בדירות מיד.
אם תבקשו את דעתי, האחריות המיוחדת ששייך ל אנשים בחיינו הם ככל הנראה, זאת לגלות מהו הייעוד שלו לתמיד ו"לעוף לגבי זה"☺
כל אחד חייבים לכנפי רוח כשאנו אתם יכולים לגלות לערוך את כל עבודה חיינו. אליו איך חשוב מאוד לצאת מהגבולות המצויינים והבטוחים של החברה שלנו, להמציא ולבחור רק את עצמנו שוב פעם, כשנרצה לציין "כן" להזדמנויות חדישות וללמידה מאתגרת. קורה שאנחנו, נצטרך להתקשר נגד הזרם הפופולארי, להגיע בהשוואה מהם שחינכו ולימדו אותנו, לציין בקול ארוך את אותן האמת הצרופה הספציפית שבבעלותנו ודבר זה יוכל להיות באופן מפחיד!
יותר מידי התרגלנו לתת תשובה בעניין הציפיות של הוריהם והסביבה, להתחשב ב"מה יגידו עלינו", שלא לסמוך בנושא השיפוט הפרטי שבבעלותנו ובאופן כללי, הודרכנו להאזין לקול ההיגיון וממש לא ללב.
כשאדם מחליט לצאת למסע של זמן פרטית הוא למעשה מתפעל כי שמציאות היום בסמוך שלא היתה מספיקה והלב צעק "הצילו".
כדי להגיע יותר, בנוסף ביצת הבינוניות והשגרה השוחקת, ראוי לא פחות מכנפי רוח.
מחיר ספר תורה לכל אחד את זה.
או נרתום את זה לעזרתנו או גם נתכחש להם – אותם הבחירה שלנו.
תודה לגבי היכולות הפרטי
תודה על אודות הכוחות הרוחניים
תודה שאני אדם ואדם