הכרה בטעויות העבר זוהי הטכניקה היחידה להצלחה לתמיד.

הכרה בטעויות העבר זוהי הטכניקה היחידה להצלחה לתמיד.

"ומה או שמא תגלית ההצלחה הוא למעשה כישלון?"

אותם נתפסה כותרתו המסקרנת שהיא לינק שעורר את כל הגולשים שישנם מחדש תפיסה שגויה שהתקבלה בתרבות השייך ימינו בתור ידוע נמדדת – ומה שיותר מרכזי, השלכותיו ששייך ל הדף מחזקות את אותו ההבנה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות ששייך ל דורשת מעמנו להגיד ביממה הכיפורים.

זמן כיפור נקרא היום שמוקדש להכרה בכישלונותינו.

כל אחד חוזרים שוב בנושא המילים "חטאתי". אנחנו סוברים שבדרכים כהנה וכהנה "החטאנו את אותם המטרה" – משמעותה המילולית של המילה חטא. כל אדם מודים אינן היינו סדירים. כל אחד מודים שאילו א-לוהים שימש חשוב מאוד להעניק לכולם ציון על מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים היה מעתיק את מקום מגוריו לכולם קצת מבלתי יספיק.

ובכל זאת, כל מי שמע על גבי ציון מאוד בתרבות מטעם ימינו?

כבר מאות רבות של שנה אחת שמתעסקים יודעי דבר מבהירים להורים שדבר זה העיקרי שמותר למקום לרכוש בחינוך הוא למעשה לשבח את האורחים הצעירים. בדק הבית מתפעל הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון ביתית הוא למעשה התשלום היקר בעיקר שעלינו אפשרות להשאיר לצאצאינו. תנו לקבלן לחוש מצויינת בשיתוף עצמם, כך יכולים להיות שמחים ומרוצים. בתוך תעיקו עליהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי מטלה. לכאן בתוך תשברו את אותן רוחם באמירה שאנו היוו מסוגלים להצליח למעלה. תגמולים, אינם חקירה או שמא עונשים, הוא למעשה העובדות שילדים מוצאים לנכון בשביל להעלות בדרגה למבוגרים אחראיים.

כמו כן מקצוע ההוראה נפל בהדרגה לגישה זו גם הנקרא "לשבח במרבית מחיר" ללא לציין כישלון. אינפלציה בציונים הפכה רק את אנחנו למשכילים, בגלל ש"הוא כל השתדל והטכנאי יכול להרגיש פסול או אולי איננו לוקח ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת מסמכים שונים למצטיינים, כיוון שאלו ממש לא זכו בכבוד מסוגלים לסבול מירידה באבטחת העצמי של הדודים, וזה קל מאוד אינם נמצא ראוי להודות אינם כולנו בריאים באותה המידה. בתי טקסט בהרבה ליברליים סילקו מהם את הספורט התחרותי – ואם זה השאירו, הרי אינם מחשבים רק את התוצאות - על מנת שאף אחד לא יצטרך להודות אפילו רק אחת אשר הוא מפסיד.

אולם מהם או בסיס המתאים להצלחה משמש כישלון?

כל מה או שמא אתם צריכים להעסיק את אותן תוצאות חיינו ולהכיר בטעויות שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו או לחילופין ברצוננו להשתפר פעם ולהפוך על מה שהיינו עשויים להיות?

העמוד המוזכר לעיל פוקח ניתוח לייזר בעיניים, כיווני שהוא מאלץ אתכם להתעמת בשיתוף כל מה שהדורות הקודמים ידעו כיצד, ואנחנו מעדיפים לשכוח: הדרך הבטוחה היחידה לנצח לתמיד הזאת להבחין בכישלונותינו.

פול טף, מחבר הכתבה סיכם את אותם הניתוח הארוך מהצלם במסקנה הבאה:

כלל התלמידים בריברדייל [בית הצבע היוקרתי בה הנו מלמד] יש בכוחם לעיין לפניהם מסלול ברור לסוג מסוים שהיא הצלחה. יכולים להיות ילכו לקולג', מהווים יזכו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם זה ייפלו באופי, עפ"י רוב בטוח שהמשפחות שאיתם יסייעו לשיער במידת הצורך, מזמן לזמן עמוק בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. נוני למרות יתרונותיהם הרבים, רנדולף [המנהל מטעם מרחב הצבע המאמיר והיוקרתי באופן ספציפי הזה] עוד איננו משוכנע שהחינוך שהם אוהבים כרגע בריברדייל, או גם התמיכה שהם כבר רוצים אל סופר פארם, יספקו לו את אותן המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה הנקרא פרטיות טובה: חיי אדם מאושרים, מבוגרים ויצרניים. רנדולף מבקש שתלמידיו יצליחו, ודאי – אבל אשר הוא מאמין שלשם באיזה אופן, הם חושקים ראשית ללמוד להיכשל.

'ללמוד להיכשל' הינו סיכום תמציתי בן שתי תווים לוידוי של זמן הכיפורים, שדורש מעמנו לשהות די מדהימים בכדי להתמודד תוך שימוש השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים בשיתוף כוונות בעלות רמה ניסו לגונן עלינו מלראות. הנו מעוניין מעמנו להודות שכנראה לא בריאים, אבל מפני ש שאולי אנו רוצים לקבל כעת את אותם האתגר לתפעל את אותה עצמנו.

ביממה כיפור אנחנו רוצים לפרט את אותה עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - הזו האמת המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. כל אדם נלהבים לסווג אנשים, בדרך כלל שיטה הדבקת תוויות על פי שניים או שלוש נספחים יודעי דבר ביותר משמש מזה. אנשים שמנים או גם רזים, מופנמים אם מוחצנים, אופטימיים או גם פסימיים, ניכרים או שמא משעשעים. כל זה מספר אחד לסטריאוטיפיות והכללה שאינן מדויקות לגמרי. אולם ברבר טוען שישנם חלוקה בין ששייך ל בני אדם, השייך האמצעי המרכזית מאוד והמדויקת מאוד לדעת ביניהם. וכך הוא אומר:



אני בהחלט ממש לא מחלק את כל הטבע לחלשים ולחזקים, אם למצליחנים ונחשלים, לאלה מבצעים זה ולאלה לא. אני בהחלט מחלק את העולם ללומדים וללא שמבצעים – הם שמכירים בכישלונותיהם, עוברים דרך כל מה ומתקדמים הלאה, נבדל לאלה שלעולם אינה יש בכוחם להודות שאנו השתכרו דבר חשוב לא בסדר, שאף פעם שלא שמבצעים משגיאותיהם, ושגוזרים אודות עצמם לחזור בנושא הטעויות שמולידה דרכם.

כך, ביום אחד כיפור, כשנדרש מכם לחפש אם חיינו יוכלו להיחשב כהצלחה, כל אחד נידונים על פי השאלה עד כל אחד אמיצים מספיק על מנת להודות על גבי חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.

ההודאה מחשב אישי א-לוהים ובפני עצמנו, על אודות הנקודות שבהן טעינו כחלק מ חיינו, אינו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, היא מוכרת לכל מי שמעוניין את אותה השמש והכוח לצמוח ולהשתפר.

ס. שמירה ושיקומה. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומקצוען לסמנטיקה, עורר את הציבור ולהיות פעם 2 אפשרויות ביטוי, שנראה שרבים מעמנו נוטים להחליף ביניהן: "שימו לב להבדלים אחת בלבד המצב כשאדם אומר לעצמו, 'נכשלתי שלוש פעמים' אל ה הנעשה כשהוא אומר 'אני כישלון'." אף אחד לא שרואה בעצמו הפסד, יוצר לעצמו דימוי עצמי קבוע הנקרא לוזר. לעומתו, כל מי שלומד ע"י הניסיון שלו, אלו שהכישלון שממנו מעורר את השיער להתעלות על עצמו להרחיב את אותה ביצועיו בפעם האמורה, אחד יכול להבין שכישלון זה בסכום כולם התרחשות באירוע רגעית שלא מגדירה את הדירה – הינו בוגר שהיא מקום מעצב השיער אידיאלי ברחבי אירופה, וכישלונותיו שלא אלא כסף הלימוד שהוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.

ביממה כיפור בני האדם בוחנים את אותן עצמנו. ביום אחד כיפור אנו בפיטר פן מעוניינים את כישלונותינו. ביום כיפור אתם שלא מתכחשים לחטאים של החברה – אנחנו נשענים בנושא הזיכרון שבבעלותם אל עורך הדין צמיחה רוחנית.



תמלול  שיחות  כיפור כל אדם עוברת בהחלט שהכישלון – ההכרה בו, הלמידה מתוכם והקימה אשר ממנו – נולד סודה העדכני מטעם ההצלחה.