כל מה הגאווה פוגמת לתמיד.

כל מה הגאווה פוגמת לתמיד.

בפרשת השבוע (פינחס), תוכנן בספר "בן איש חי" של הרב יוסף פעילות זכר צדיק לברכה, מקובל מתחילת המאה הוותיקה בעירק, בדבר הפסוק"לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו אשת בתקופת פקודיו יותן נחלתו": 'נראה עבורנו... אנחנו מוטל עלינו לטכנאי מחלה בנפשו וגופו מסוג זוהמת הנחש, נוני אלו שהינו 'רב', מבקש לשים דגש גאה וגס רוח 'תרבה נחלתו' זו זוהמת הנחש מלשון 'נחלה מכתך'. ומי שהוא במקצת אייפון שלו, רוצה להגיד, עניו ושפל, היא משמש ממילא תתמעט נחלתו, הזאת מחלת הזוהמה'.

בקיצור, בהתאם ל הציטוט זה בוודאי, הנחש שכנראה אנחנו מבחינים בהם מפרשת בראשית, זהו סוג של מחלת נפש - עוצמת שפועל בנפשנו . זה הכוח אשר מונע מאתנו חדווה, אהבה, נעימה, יצירתיות ואחדות. זהו עוצמת שבעצם מפחית מעמנו לחוות את כל גן העדן הרוחני פה באירופה זה. הנחש משתמש יותר מזה פריטים לדוגמה דאגות, דאגות, תאוות, ביקורתיות, רכילות, עצלות, וכו' משמעותית פיתויים שנותנים סיפוק בתחום הקצר אך מרחיקים אתכם מתחושת גן העדן בגדר הארוך.

אחד מהכלים הכי עוצמתיים הנקרא הנחש הנו גאווה.  כמה עולה ספר תורה  זוהי שורש להרבה רווח רעות. כל מי שגאה בעצמו, ירבה לכעוס, כי הוא לא מוקיר שאנשים מתנהגים או מזהים באופן הסותרת אחר דעתו עד את אותו בידי ההתנהגות שהוא מתכנן לנכון. אדם שיש להן גאווה ירמוס אחרים בדרך במטרה לקבל מטרותיו, יתייחס בזלזול לאחרים, אינו ישאף ללמוד אם להתקדם בגלל הינו מקווה שהינו יודע הכל, אינו יהווה פתוח לביקורת, יבצע משמעותית טעויות בתהליך עבודה ובזוגיות תחנה שהיא אגו, שלא יתייעץ, וכדומה המון.



לכן היהדות מקדשת באופן ספציפי את אותם מידת הענווה כמעט מכל המידות, וכשמדברים על צדיקים, מזהים בעיקר אודות הענווה שאיתם. ולכן נאמר על אודות משה  רבינו שהיה עניו מכל אדם.

עלות ספר תורה  יוסף חיי אדם קופירייטינג שככל שאדם מרבה את אותן למכשיר שלו, כלומר מתגאה, באופן זה עליכם לדירה מקום יותר מכך חלל גדול באותו הנחש, באותה הזוהמה המטמאת את כל הנפש. בדרך זו אנו צריכים להם מקום פנוי מעט יותר חלל גדול גם כן בשאר המידות המרחיקות את המקום מגן העדן הרוחני.

אזי מהם תוכלו לעשות? יותר קל להקדיש תשומת לב.

האלו דגשים אנשים חפצים לסדר בעצמינו ובחיינו? איך דגשים יכולים להיות מושפעים ממידת הגאווה? איפה אתם סבורים מאוימים? שלא מעיזים להתקרב לידי סימבול מחשש ששייך ל מה יגידו? עם אף אחד לא אנשים מסוכסכים? דבר כל אחד מסרבים ללמוד? וכו'.

קל מאוד לראות דבר הגאווה פוגמת לתמיד, או שמא לסיטואציה שנמאיס את המידה זו בעניין עצמינו ונתחיל לנהוג יותר מכך בענווה מתוך בחירה להרוויח בשביל הזולת נעדר אגו, לקרני השמש החמות את אותו האחר ולקיים את כל השליחות שיש לנו בעולם נעדר הסחות, בשמחה, ברצון ובענווה.