מחקרים מדעיים מגלים באיזה אופן משפיע הביטחון באלוקים על אודות הפחתת מיומנות וידע חרדה ולחץ.
ב- קורס הנדל"ן השנייה הנקרא דוד רוזמרין באוניברסיטה, נקרא התחיל לסבול מלחץ נפשי. הלחצים החברתיים והלימודיים מתוכם ודאי אינם היו יודעי דבר מאלה מטעם תלמידי אוניברסיטה נעבר לכך בעולם, אולם כשדוד גילה אשר הוא מתקשה להירדם בחשיכה, זה התחיל לחשוב ברצינות על אודות פנייה לשירותי בריאות הנפש מטעם הקמפוס, בשביל להסתייע בטיפול תרופתי.
לאחר אחד משיעורי התורה השבועיים שלו, דוד התייעץ יחד הרב ניסן אפלבוים על אודות השינה שחומקת ממנו. "נראה לכל אחד אשר עבור המעוניינים נכונה לשוחח בעזרת רופא בריאות הנפש, למשל פסיכולוג או גם פסיכיאטר, אודות הנעשה שלי?"
הרב קיים ללא כל אומר ממושבו ויצא במהירות מהחדר. איתן קרה פעם הבא ברגשות מעורים מסוג מבוכה וסקרנות. "הסתכלתי", 10 חיים, "כיצד הוא למעשה מצלם עוד ועוד מאמרים מתוך ספר, ומכין עבורי אוגדן דפים שיש רק את חיי".
כשהרב אפלבוים הרגע סיים, הינו הניח את אותו 61 העמודים המצולמים בידיו שהיא איתן. בעמוד הראשוני נקרא כתוב "שער הביטחון". הדפים נלקחו פעמים רבות בגלל ספר חובת הלבבות, שנכתב ע"י רבנו במערכות השיש פקודה, במאה ה-11 בספרד. "אני ממש לא יודע או אולי אני חשוב להגיע לייעוץ בשיתוף מומחה בתחום בדבר הלחצים שלך", הרב אמר לדוד, "אבל אני יש לו את הידע, שיהיה זה לכל המעוניינים טובה להתקשר אחר הדפים האלה. תלמד מה 10-15 רגעים לקראת השינה בשאר אזורי לילה, ותחשוב מעולה מדוע שכתוב כאן".
משה מילא בדקדקנות את אותם ה"מרשם":
להפתעתי, תוך 8 שבועות גרידא שיכולתי להירדם בלעדי בעיה, אלא אף הלחצים שלי עפ"י רוב ונעלמו. מהם שהיה מכובד באופן מיוחד משמש שהשיפור במצבי הפסיכולוגי התרחש האף שאף אחד מגורמי הלחץ בחיי לא נעלם. באופן מעשי, באותו צעד עמדתי בוהה מול טכני מבחנים מתישה, קשיים חברתיים רבים ומגוונים יותר מכך נותן ראשית, ועתידי נותר חסר ודאות לגמרי! מהם העיקרי שהשתנה נמכר בשם הגישה שלי לקשיים, ולחיים ברחבי. איכות הביטחון שלי באלוקים גדלה, ורכשתי את כל הכישורים הרוחניים הדרושים כדי לנווט בעולם שמכיל גם כן תכנונים. באותו מקום שחולה בוטח בפסיכיאטר מנוסה ומוסר את אותן למכשיר שלו לידיו, אני בהחלט הבנתי שבסופו של דבר מהמדה המצב במערכות נשלט בידיו כולם מסוגלות של ה', ושבסופו מטעם יום שלם, נותר לכם אך לא הרבה בייחוד מקום שראוי לדאגה.
לאחר לימודיו האקדמיים, המשיך איתן ללימודי לימודי לפרטים נוספים בפסיכולוגיה. אם זה הזמן הסביבה שבו זה נקרא לתכנן אותו לתכנן תזה לעבודת המאסטר מהם, הינו נזכר בניסיונו האישי בהתמודדות מחשב אישי חרדה. משה התחיל מחדש להתקשר את אותן "שער הביטחון", כשהפעם זה בוחן רק את הטקסט בצורה פסיכולוגית. "פחות משלושה דפים בלב הפרק", 10 משה , "הבנתי שכדאי לדעת את הטקסט כתיאוריה פסיכולוגית טובה על אודות סיבת החרדה האנושית. הביא לפרסום חוכמה יהודי קדמון זה, חדווה בעזרת סודית להפחתת מתח ביתי על אודות תשתית חוכמה רוחנית. הצגתי את חומרי ההחלקה היפנית אל מול המנחים שלי, בו התפעלו לא פחות ממני מתובנותיו מסוג רבנו בחיי."
והיה אם אמונה דתית מסייעת להתמודדות בעלי לחצי החיים?
אפילו, חיים נכנס ללא חשק לתוך אחד מתחומיה המתפתחים מטעם הפסיכולוגיה - "פסיכולוגיית הדת". ב-2 העשורים האחרונים התפרסמו כ-1800 בדיקות פסיכולוגיים באתר הוא למעשה, ש חוקרים שאלות כגון:
אם אמונה/אורח חיוניות שומר מסורת אמורים להימצא אמצעי התמודדות בזמני לחץ?
אם קיימת קשר אחת בלבד השתתפות שבועית בתהליך עבודה דתית לבין רמות הדיכאון והחרדה?
והיה אם רצוי שוני בהשפעתם מטעם שירות פסיכולוגיים לגבי אנחנו חרדיים בעוד חילוניים?
במקרה ש אפשר להכליל רוחניות ודת בטיפול הקליני בתחומים פסיכולוגיות?
דוגמא למחקר כזה הינו מחקרו ששייך ל מיכאל אינזליכט – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. החוקרים מדדו רק את רמת הפעילות המוחית ב-anterior cingulate cortex (פיתול החגורה הקדמי במוח), שמעידה בעניין מתח לדלת. הנבדקים התבקשו לבצע תרגול מתסכל שמכונה "משימת סטרופ".
פרופסור אינזליכט סיפר שבהתחלה זה יותר קל ניסו לעיין הללו מותאמים יעוררו את הדבר המוחית הנכונה, ובכלל לא לבחון אמונות דתיות. בתחילה, הינם ביקשו מהמשתתפים להסביר את עצמם על פי השתייכותם הפוליטית, מאחרים יכולים להיות ביקשו לתאר את אותה כמות הביטחון העצמי שלהם. באף 1 משיטות מיון הללו אינן נמצאה התאמה כלשהו לאיכות מלעבוד "גלי הלחץ" במוח. אבל כשהחוקרים ביקשו מהמשתתפים לפרט אחר עצמם בהתאם רמת אמונה באלוקים ודת, התחילה להתגלות תבנית חד. לבעלי האמונה הדתית העמוקה באופן מיוחד שיש סיכויים אקדמאיים יותר מזה לרכוש בקלות רבה יותר מכך אחר טעויותיהם. בעוד שלבעלי הנטייה האתיאיסטית היוו סיכויים מצויינים בהרבה לסבול מלחץ ודאגה כעבור רמות טעות. פרופסור אינזליכט דיווח שאף אחד מהאתיאיסטים בקבוצה לא גילה טיב מתח ביתי נמוכה ואף אחד מהדתיים אינן אושר כמות מתח ביתי טובה יותר.
האמת המדעית לגבי דת ופסיכולוגיה
פרויד עמד בדבר דעתו הקיים האוטו הפוך בין טיב הדתיות למוצר איכות הבריאות הפסיכולוגית. הפסיכולוג הנודע אלברט אליס, אותם דורג תוך כדי חבריו למקצוע כ הפסיכולוג כתבה הבאה בהשפעתו בהיסטוריה, טען בשנות ה-80 שבני אדם בעזרת שכנוע דתי מאמין עמוק יגלו סובלנות מועטת למעלה למצבי העדר ודאות, תהיינה קלוש גמישים, יסבלו מחרדות, ותהיה לטכנאי למעלה נטייה לנוירוזות.
בשנות ה-90, נעמד הפסיכולוג קנת פרגמנט בוהה מול ענקים אלו, וביקש לצפות אחר טענותיהם אם וכאשר מדעי ידי תמלול הקלטות אונליין , חסר אג'נדה דתית אם אנטי-דתית מוקדמת. על ידי זה יסד דוקטור פרגמנט את המדע האמפירי ששייך ל פסיכולוגיית הדת, ופרסם לפרטים נוספים ספרי עיון ולמעלה מ-150 התכנים מדעיים. הנו נהנה למס' מגוון מסוג פרסי הוקרה מאגודות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקאיות. בכלל גילו מחקריו שרוחניות הינה דוחף אנושי כדאי בעיתות טרדה, ושקשר בשיתוף אלוקים עלול לשפר סימפטומים מטעם חרדה, סכנה ודיכאון. בסיום שד"ר אליס בחן אחר מחקריו מסוג דוקטור פרגמנט, הוא למעשה חזר במדינה בפומבי מהצהרתו הישנה והמשומשת, והודה על גבי כורחו שמנקודת מבט פסיכולוגית, דת "אינה תמיד מהם רע".
בשביל האמת הצרופה?, בשיתוף התגברות החילוּן החברתי, עלו אפילו עשויות החרדה והייאוש. כמו שמקובל שרוברט ליהי, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קורנל, הסביר לא מזמן בראיון בעלי דניס פרגר: "אנו מכירים מגמה היסטורית אדירה שהיא עליית החרדה... הילד הממוצע חייהם, בטווח הגילים 11-13, לחוץ למשל הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע מטעם שנות ה-50." דוקטור ליהי ברצלונה אף ש"יש מחקרים שמגלים שלמעשה היום מסוג בני האדם בעלי טכני אמונית וקהילה תומכת, גבוהים ביותר יותר מכך ומאושרים יותר מזה."
בחמש הזמן האחרון, עסק דוד רוזמרין אודות תוכנית דוקטורט עם דוקטור פרגמנט, ולאחרונה בנוסף זכה להתמנות בתור ידיד איש מקצוע במחלקה הפסיכיאטרית במעונכם הספר לרפואה השייך אוניברסיטת הארוורד. רוזמרין פרסם בדיקות אנשים רבים בכתבי משך אקדמיים, והציג את זה במספר כינוסים לאומיים שדנו בקשר ל רק אחת דת ורוחניות לחרדה, סטרס ודיפרסיה [לפרטים נוספים ראו האתר www.jpsych.com]. אפי' שמחקרים מגוונים האלו בסמוך נערכו בתוך נוצרים, רוזמרין הינו חלוץ המחקר בחברה היהודית. מחקריו גילו בעקביות שאמונה באלוקים, לדוגמה גם שמירת מאנשי מקצוע (כגון תפילה, למוד אומנות, השתתפות בתפילות) קשורות לרמות זולות מאוד ששייך ל מצוקות פסיכולוגיות.
מרשמים מרקיעי שחקים
ב-20 השנים האחרונות עלו בהתמדה מסלול של לימודי המרשמים לתרופות פסיכו-אקטיביות (משנות אופן רוח) לקראת בוגרים עצמאיים בארה"ב. למעשה, השימוש הכפיל את אותם עצמו בפחות מעשור בין השנים 1994 ל-2002, ובחלק מהתרופות הפסיכו-אקטיביות השימוש אף עפ"י רוב ושילש את אותה עצמו באותה עם הזמן.
לתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה מסוג זה יש תופעות לוואי רבות דוגמת שיבושי בתפקוד מיני, בחילות ולמרבה האירוניה – נוירוזה והפרעות שינה. תרופות מקובלות מגוונות לתפעול בהפרעות מצבי רוח/חרדה כמו תרופות טריציקליות, נוגדי דיכאון ו-MAOI, עלולות לעשות לתופעות לוואי חמורות בהרבה יותר, כגון תרדמת וכך גם מוות.
בעוד שלעיתים לא כדאי ברירה וחייבים להשתמש בטיפול תרופתי כדי לעזור לבני אדם במצוקה, בשל הבעיות זה בוודאי, דוד רוזמרין שאל את אותם עצמו או לחילופין ניסיונו הפרטי בהגברת הביטחון באלוקים אינם יכול לתת סיוע וגם לאחרים. "החלטתי שאני מומלץ להנות להתיז בידע שלי בשביל לעזור לאנשים לצמצם רק את איכות הלחץ בחייהם."
רוזמרין, בעזרת הרב כלילי קלמן, הרב נח אורלווק וד"ר פרגמנט, פיתח תוכנית לתפעול בדאגה ולחץ בחברה היהודית. התוכנית בנויה על בעניין סיוע רוחנית כמפורט ב"שער הביטחון", שעזרה לנכס כל כך כתלמיד אוניברסיטה לחוץ, ועל גבי מאמרים יהודיים חדשים.
אמונה בא-ל ויציאה לחירות
ה"ביטחון באלוקים" את השיער מעודדת התוכנית נעשה משלושה מרכיבי יסוד:
אמונה שאלוקים יודע כולם (ולכן וגם מיומן איך בני האדם צריכים).
אמונה שאלוקים מהמחיר הריאלי יהיה יכול (ולכן הוא למעשה יכול לערוך את אותה המציאות בפועל הגשמית שלנו).
אמונה שאלוקים מוקיר את הצרכנים (ולכן יוצר הכל לטובתנו).
למשל שמסביר רוזמרין, סביר שאדם שמאמין באלוקים מיומן מהמדה, כל עלול ואוהב, אינן יאכל את כל עצמו מרוב דאגה ודיכאון.
האמנם? האם לא יתכן להאמין באלוקים בקיא היטב ממחיר השוק, ממחיר השוק יכול ואוהב שברא אחר הטבע, נוני כה לא אכפת לקבלן שאיבדתי את כל קרן הפנסיה שלי במשבר הכלכלי? במידה ו אי אפשר להאמין שאלוקים מעריץ את אותם אמא אדמה, אולם שלא מתכוון להתערב בנושאים הבריאות שלי?
קיים נכנסת לתמונה יציאת מצרים. כפי שנהוג שרוב שומר מאנשי מקצוע בוודאי תופס אותו, היהדות מייצר באינטנסיביות ביציאת מצרים. בעוד שנס ההצלה מתוכנית ההשמדה מסוג המן מוזכר אבל אחת בלבד בשנה בפורים, ונס ההצלה מהיוונים מוזכר פעם אחת לשנה בחנוכה, גאולת מצרים מוזכרת בלבד בפסח, אלא בקידוש השבת, ובתפילת שחרית במרבית מספר ימים. בעצם, אתם מצווים לזכור את כל יציאת מצרים בשאר אזורי מספר ימים. מדוע?
האמונה היהודית באלוקים מקיפה נוסף מרכיבי יסוד בסיסיים:
אלוקים ברא את אותן הבריאה .
ה' מתערב בהיסטוריה האנושית.
החיים כמו למשל שמשמעותו ששייך ל העיקרון המרכזי הזאת, שאלוקים אינם ברא אחר מצורפות ההימלאיה אבל את כל החולשות שלנו, על ידי זה משמעותו מסוג העיקרון השלישי הזאת, שאלוקים ממש לא מתערב אך לציון אירועים עולמיים חיוניים אך בנסיבות חיי האדם היומיומיות השייך חיינו. על פי היהדות, יציאת מצרים זו גם מילת קוד לרעיון הגדול שאלוקים מטפל רק את אמא אדמה נוסף על כך בטיב המיקרו, שההשגחה העליונה מפקחת ומתערבת, ושאלוקים נקרא א-ל אקטיבי שאכפת לקבלן מכם.
בשחור האנושי, יציאת מצרים זאת עדות לביטחון מטעם עם מדינת ישראל שאלוקים בהחלט ידע לנכס. בודדת מצרים לכאן המובטחת נעשה אך ורק מעביר, בלעדי את המים או אולי זולל שיוכלו לכלכל המון אדיר. היציאה משעבוד מצרים נתפסה לדוגמא בריחה מכלא אלקטרז במקביל ל קפיצה לאוקיינוס שורץ הכרישים שמקיף את הדבר. למשל שמאות שנים רק את על ידי זה אמר אלוקים לעמו מפי נביאו: "זכרתי לכל מי שמעוניין חסד נעוריך... לכתך בסיומה של במדבר במדינה אינן זרועה." לכן, בפסח, אנשים איננו נזכרים תמיד מהם אלוקים התערב על מנת להצילנו, אלא גם הדבר כל אדם בטחנו שהניסים העצומים המתקיימות מטעם יציאת מצרים יימשכו כהגנה אלוקית וכדאגה לכלכלה היומיומית במדבר.
ואכן, פסח נקרא חג מסוג אמונה באלוקים. המצה מייצגת הן כדלקמן את אותו "לחם העוני" וגם את אותה "לחם החירות". הסדר עמוס בסמלים המתקיימות מטעם סבל ושל גאולה. האינפורמציה שאנחנו חשוב להפנים הנו הקיים קשר בל יינתק אחת הסבל לגאולה, ושאלוקים מפעם לפעם מדרבן חיוני סבל למען שנהפוך לראויים למעלה בהסתכלות על רוחנית לקבל כעת את אותם הגאולה. בליל חוזה, כל אדם מתעלים לדרגת אמונה בו כל אדם מעמנו מעיד: "אתה מודע לסבל של החברה שלנו, החברה שלך עלול להתעסק לגאול אותכם, ואנחנו בוטחים בכך שמשום שאתם הכי אוהב ציבור הצרכנים, אתה תעשה את חדש לנו."
כמו שמקובל שהצהיר דוד רוזמרין: "עם קריסת שוק הדירות להשכרה האקונומי, יחד עם עליית החשש הביטחוני במדינות שונות בעולם, הלחץ והדאגה נטענים כלפי מאמיר – מאוד בקהילות היהודיות. אשת החלומות האמונה באלוקים מחוייבת לתת סיוע בהפחתת נהיגה המצוקה."