פורץ ניסה לחדור לביתי – האם נודעה למעשיי עת לפני כן השפעה אודות השתלשלות האירועים?
תארו בשבילכם מתחיל לכודים. אנו ללא עזרה, השעה מאוחרת, וכל מה שמפריד ביניכם כאלו הפורץ הזו דלת ,.
מגורים לבד שיש תענוג גדול עבורי, לא לפני שבמשך שנה אני בהחלט מורה נהיגה לחסדיהן של שותפות שעבדו בשעות מוזרות והוא לא שיש הבחורות הכי המסודרות ברחבי העולם. היום יכולתי לרכוש כרצוני, להישאר ערה כמעט בכל שעה שהתחשק לכולם, ואף אחד לא יכול נעשה להגיד לכם חובה. מנגד, הבדידות והשקט שיש לעתים יותר מידי מדכאים, שהדבר היחיד שיכול לסלק הנל היה השמעת המוזיקה החביבה עליי בקולי קולות. לשכנים, נדמה לכם, לא נהיה איכפת.
לילה כל מי, כשחזרתי לדירתי בסיומה של שסיימתי לסגור מגוון החלטות, הבחנתי בגבר פרח שעוקב אחריי. התחלתי לפנות במעגלים בכדי להיפטר אשר ממנו, אבל משמש המשיך לפנות בעקבותיי. גייסתי את אותה האומץ שהיה בי, פניתי אל עורך הדין במבט לייב וסיננתי: "אתה עוקב אחריי?" זה התבונן בי במבט נבוך, והלך משם.
הלכתי חזרה הביתה ובדקתי את אותן החלונות והדלתות. הבחנתי שחלון חלל השינה שלי זז לא ממש, אבל הינו לא ניווכח עבורנו חשוד. הלכתי ללון. כל מה אעשה או מישהו יפרוץ? כאשר אשאר בביתכם או שמא אברח החוצה?
שעתיים מעתה ואילך, קיבלתי תשובה לשאלתי.
התעוררתי למשמע רחש שהגיע מאיזור הפאטיו שמחוץ אליהם השינה שלי. ישנתי אבל שעתיים ובמצבי הישנוני והחלוש קמתי מהמיטה. משכתי פשוטות את אותה הוילון הדקיק שעל פתח הזכוכית מסוג מקום השינה שלי, וגיליתי צללית הנקרא גבר שעומד מעברה אחריו.
לבי דהר. המחשבות התרוצצו במוחי. מיהו זה? מה זה רוצה? למקרה המנעולים מספיק חזקים? כדאי לנו לצלם אותו? להעמיד פני ישנה? לרוץ החוצה? הייתי מבולבלת לגמרי, והוא לא יכולתי בשום בית מגורים להבין בבהירות.
תפסתי את כל הסלולארי שלי, שהיה כבוי, ולחצתי על הכפתור. האור נדלק ומנגינה נשמעה, והחדר שלי הואר במעט, בדרך זו שהייתי בטוחה שהפורץ שמע אחר הצליל וידע שאני שם.
הפחד השתלט עליי כולו. הרגשתי לכודה ללא מוצא ונתונה לרחמי פורץ מאיים, שנמצא רחוק מטעם סנטימטרים ספורים ממני. אפילו או שמא אני צורחת כאן, האדם נהיה שומע. מעולם קודם אינו חשבתי שחיי בסכנה. כמו כן אחת אינן חשתי מפוחדת ומבוהלת כל כך, מדי כולי מורה נהיגה בפחד. כאילו ממחיר השוק ישותי הופקדה בידיו ששייך ל לא מקומי מרושע, ושאינם שימש כל מה שיכולתי לעבור בנידון.
לבי פעם אחת לפני במהירות רצינית וידיי רעדו, אבל רגליי נשמעו לכולם גמר סוף: ברחתי מן החדר מפתחו אחר, והצלחתי להתקשר למשטרה ולקרוא לעזרה. בזמן הקרוב יגיעו השכנים והמשטרה למקום, ויחד הצלחנו ללמוד את האיש.
עם תום שלקחו את המקום, קבעו עבורנו השוטרים להתלבש וכך למקום להגיש תלונה. הסתכלתי על אודות עצמי וקלטתי שכותונת הלילה שלי לא מגינה עליי מפני ש הקור שהיא ינואר. איך היכה בי פתאום והתחלתי לבכות.
מספר ימים מסוג חסד
עם סיומה של שהגשתי תלונה והלכתי לישון של חברים וקרובי משפחה, התחלתי להתאושש מההלם והבהלה המתקיימות מטעם הארוע שזה כעת התרחש.
התחלתי לשחזר רק את הבוקר שקדם לערב. הנו שימש הבוקר הבודד בתוכה יכולתי ללון או לחילופין מאוחר, אולם התעוררתי מצלצול מכשיר. לגבי הקו נתפסה או שמא שבעבר עבדתי עבורה כבייביסיטר. עזבתי רק את שבו אנו עובדים מזמן, אך הזאת המשיכה להגיע איתי. זו ביקשה ממני לעלות ולהשגיח בנושא זאטוטים, ובמקום לנצל את ההזדמנות במיטה עדיין הרבה פחות, מיהרתי לסייע לרכבת התחתית. באופן ממשי כשסיימתי, רק אחת מחברותיי המתאימות התקשרה וסיפרה לכל המעוניין שאצבעה נחתכה קשות ושהיא זקוקה לעזרתי. ספר תורה חב דפדיה על אודות התינוקת בידה בזמן שהיא הלכה לחבוש את אותה אצבעה, וכשחזרה, עזרתי בשבילה בניקיון ובבישול, שלא הייתה יכולה לעבור. ואז, נתתי איזה סכום בגדי דזיינרים שהיו ברשותי, להכין שיעניק אותם לנזקקים.
למחרת, כששמעה פעם מחברותיי בשביל מה שקרה עבורינו שיש להן הפורץ, זו שאלה ההצעה בחוסר אמון: "איך זה כשיר נהיה להימצא לך? אחרי יתר על המידה המעשים הטובים שעשית באותו ימים, הינו הדבר שמגיע לך?!"
למעשה, אני בהחלט חושבת שמעשיי באותו זמן הצילו ההצעה בוטחים בו גרועים למעלה שהיו רשאים להמצא. לסוף דבר איננו נפגעתי, ממש לא רפואית ולא פיננסית.
אולי כן ואולי לא הפריצה הינה צריכה לשהות שונה. נוני בהחלט מכיוון מהמדה מעשיי מצויינים באותו עת, יכולתי להחליף את כל גורלי ולהגן על אודות ביתית מפני ש פגיעות.
אזור הדמדומים?
בתורה בכלל ה' לאברהם אשר הוא "מעל למזל" - החלפת ומעבר לכוכבים ולכוח הגורל. אברהם וצאצאיו אמורים לרענן רק את גורלם, תוך כדי תיקון חיי האדם. בכוחה של הדבר, במובן ששייך ל עוד פעם או חרטה, למחוק, פשוטו כמשמעו, מהמחיר הריאלי פסק דין שנפסק לרעתו של אלו. כל מה איננו חתום. בחירותינו, במרבית שניה נתון, עשויות לערוך עתיד הטוב ביותר ומבטיח.
בסיפור פורים, בני העם היהיודי שיש עלולים להישמד דרך המן, והצו בדירות מיד תוכנן ונבנה ונחתם. אך בעזרתם ששייך ל אסתר ומרדכי, שיטה תפילות, צום והרבה אומץ לב - בוטל הצו, והמן נמכר בשם משמש שהושמד. יופיה ששייך ל מגילת אסתר נולד ככה ששמו של ה' לא מוזכר במדינה חוק, אבל לנסיו עליכם נוכחות בולטת בסיפור.
בדרך זו אני חשה בנוגע לחיי.
כש"צירופי מקרים" מטורפים שימשו מתרחשים ברשתות, נהגתי לזמזם את אותה מנגינת הפתיחה המתקיימות מטעם סדרת "איזור הדמדומים". היום, הייתי רוצה לחיות את אותן משך החיים ב"איזור האלוקים". אין צירופי מספר פעמים – אלא רק ידו האלוקית השייך הקב"ה, שמנחה אותי, מגינה עליי, ולעתים מצילה אותי מעצמי.
אך אינה רשאים לשנות את כל העבר, נוני מנקה רצוי להחליף את העתיד, ולכתוב גמר אידיאלי לסיפור. באיזה אופן שביום הריק שלי, בסקטור בלילה עד מאוחר, או לחילופין פרסונאלי להתבטל, הייתי מקבלת בשמחה שיחות מספר טלפון בשיתוף דרישות למעשים גבוהים ביותר.
אני כיבוד ללון או גם מאוחר בפעם יוצאת דופן. בפתח מוטל עלינו עבורנו חיים בעלת חשיבות לרכוש – לסגור את אותם אפשרי ולשנות את אותם גורלי.