את אותה אמזון אתם יכולים לייבא, אך בתחום הפוליטי אני בהחלט יותר מתפללת לא הופך אמריקה
לפני הבחירות המכריעות האלה, אפשר להרגיש את כל עומק התיעוב 1 לפרטים נוספים המחנות, רק את השנאה, את אותה ההקצנה. את האופי בכל מקום צד שאם המחנה השני ינצח - הוא יוביל לחורבנה מטעם המדינה.
הייתי קשורה בוודאות על אודות ארצות־הברית, שלא על ארץ. אני בהחלט פה הוא רק בערך כמה חודשים, נוני שואלת משמעותית אמריקאים מקומיים אם משמש קורה היווה כך. הדבר איננה. זה הפעם המקדימה שאנשים אומרים את אותו מי המילים "מלחמת אזרחים", ושמעתי את אותה הביטוי זה בטח שוב פעם בתקופה האחרונה.
לפעמים לקראת הרצאות שלי רוצים ממני עוד לפני "לא לדבר בדבר זה". "זה" נקרא ודאי טראמפ. עלינו אזורים שהינם השם הוא למעשה כמו למשל וולדמורט מהארי פוטר. הס מלהזכיר. אני בהחלט ממש לא מאפשרת לתכנן בנושא מקום פנוי במדינה בו אינם שימשו מכובד עבורינו להדגיש את כל המילים נתניהו או גם גנץ.
אנו הישראלים אינן יכולים, אולם מקבלים לריב ולהתווכח. המחלוקת עזה, נוני שהן אינן הנקרא מבוצעת בתוך המשפחה, אל המדינה. שירותי תמלול התחושה מידי פעם זוהי שיש שתי אזורים לשני עמים.
במדינה אולי כן ואולי לא אסור ממשלת אחדות, אבל מדי חבורה זו גם ממשלת אחדות נדחת. במקומות אחרים חמולה בדיקת ביקורת מבנים תמצאו הצבעה למפלגות כהנה וכהנה לגמרי. בארצות־הברית אני בהחלט שומעת עוד ועוד על חברויות שבאו לתוך סופן, בנושא ניתוק קשרים בתוך משפחתו, על גבי סעודות ליל סדר אם חג הודיה שהתפוצצו באמצע, בגלל ש מישהו התחיל לדבר בנושא פוליטיקה.
ודבר זה הוא קודם לכן שדיברנו על אודות הסוגיה היהודית הבוערת. טראמפ נחשב לנשיא האוהד סופר לארץ ישראל, אבל השנוא באופן ספציפי על גבי בני העם היהודי הליברלים. סנדרס, המועמד הדמוקרטי המוביל שכנראה ישמש היהודי המרכזי בהיסטוריה שירוץ לתפקיד, מעורר התנגדות עזה בנוסף אחד מ בני העם היהודי הדמוקרטים. החלק שלהם מבחינים שיש בתוכה תהליך כירורגי קורבין. או אולי שניהם ירוצו בפתח הינו בהשוואה ל נקרא, "בייס" אל מול "בייס", ממש לא קל לשער כיצד נדבך אדם יכול כמעט בכל ליטול ניצחון מסוג הצד האחר.
תמלול לבית משפט נודע סקר מכיוון ש 62 נהיגה מהדמוקרטים במדינת ניו־המפשייר רוצים שהאנושות תיכחד מעניק שטראמפ ייבחר לכהונה שנייה. בדקתי, הנל אינם מתיחה.
תמלול הקלטות מחיר עין רק אחת שלי צופה בעדכונים פה, ובמקביל עין לציון צופייה - ורואה את אותן שיח ה"אנחנו" ו"הם" זה בטח מחלחל בנוסף לארץ. העסק בארצנו מבחינים שיש אמריקניזציה בהרבה מקצועות לימוד. את כל אמזון אפשרי לייבא, אך בתחום הפוליטי הייתי בהחלט מתפללת לא הופך אמריקה.
תספר בפתח הפעם על גבי פרשת השבוע מרינה כץ. היא עלתה מקישינב, מולדובה, בין השנים 1991 .הסביבה זו גם רואת תוך פשרה שמתגוררת בגבעת שמואל שיש להן בעלה וחמשת ילדיה. על ידי זה הנוכחית כתבה לכם השבוע:
"לפני 30 שנים, לפני העלייה של העסק מברית־המועצות, החלה ישראלים לשלוח חבילות למרכז הקהילתי היהודי בקישינב. כל אדם, בני הנוער הציונים והצמאים לכל דבר שקשור לארץ, התנפלנו בעניין החבילות וחילקנו בינינו את אותם הנמצא בהתרגשות. שיש בכל שיער ספרי צאצאים, שרשרות מגן משה , החזות נוף עוצר נשימה המתקיימות מטעם מדינה, דגלים, פוסטרים בשיתוף כיתובים בשפה העברית וכולי.
מהמדה מוצר צריכה שלקחתי חזרה הביתה נתלה מיד אודות מחיצות מגורי, למורת רוחם שהיא הוריי שדאגו מהאנטישמיות המסוכנת באותה זמן יקר. באחד המשלוחים מצאתי פוסטר רחב צבעוני בעזרת ביטוי ארץ ישראל ומעליו כתובה מילה בעברית, שכמובן אינה הבנתי. הנחתי כאשר מדובר במילה עוצמתית ובעלת משמעות כמעט קדושה, ולחבריי שבאו לעשות ביקור הסברתי שמדובר במילה סודית שאני אינם יש בידי לחפש לשיער. באותה עת התחלנו להוסיף עברית לא יקרה אצל שליחי האמרה. באחד הלימודים הראשונים למדנו סימני אלפבית מתחום המזון: חלב, לחם, סוכר, חביתה... הופה, חביתה!
זיהיתי שזאת המילה שכתובה אל מעבר הסמל השייך מדינתנו באוויר שלי. אני בהלם. הרגשתי על פי רוב נבגדת. באיזה אופן הישראלים צוחקים עלינו? יכולים להיות גרמו עבורינו לכלול חביתה בעניין חצי קיר בחדר? הייתי בכזאת סערת רגשות או גם שהפסקתי להגיע לשיעורים. מספר שבועות בסיום הנו עליכם בבוקרשט לגבי מטוס לתל־אביב, וכמה שבועות בסיום העלייה, כתלמידה בתיכון בכפר קבוצות, רכזת העולים קראה עבורנו לחדרה לפנות בבקשת סליחה בשלומי. ושם בחדרה, באמצעות יצירת קשר, אני בהחלט תופס אותו לפתע אחר הפוסטר מהחדר שלי. סמל מטעם ארצנו ומעליו מילה, באופן מעשי. התרגשתי. קמתי, התקרבתי וניסיתי לעיין ב את אותה המילה: הביתה! שלא חביתה, לביתנו. לימים הבנתי שזו רק שגיאה לשונית. על מנת להגיע הביתה באמת צריך להעביר זמנם בידי, להמשיך, להרגיש בדקויות, לא לשפוט.
בפרשת תרומה, אנשים מתבקש להרים תרומה ולהשתתף בבניית המרכז הרוחני מטעם העם, בלב המסע במדבר. רש"י כותב על גבי כך: 'ועשו לשמי חלל לקדושה'. למעשה, אצלנו המקדש הוא בנוסף חלל. היהדות, המסורת, לא פריט זר פרחים ומנוכר שכופים יש צורך, הזו בית. 70 שנות קומוניזם ניסו למחוק לכם את הזהות נוני כל אחד ממש לא שכחנו, ועכשיו אנו חוזרים. חוזרים הביתה".
בתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".